פרופ' יפתח חצרוני – פציעות ספורט וכירורגיה ארתרוסקופית של מפרק ירך, ברך וקרסול

פציעות ספורט אצל ילדים

תוכן המאמר

פציעות ספורט תמונה תיאורית

למרות שעיסוק בספורט מספק יתרונות הן מבחינת הבריאות הכללית והן מבחינת הקשר החברתי עבור ילדים, ישנם גם סיכונים הכרוכים בפעילות זו, כלומר – פציעות הנלוות לכך.

מבחינה אורתופדית, ההגדרה של "ילד" מתייחסת לגילאים בהם יש עדיין צמיחה משמעותית של השלד, או במילים אחרות: לוחיות הצמיחה עדיין לא נסגרו. בבנות הכוונה לגיל עד 15 שנים ובבנים לגיל עד 15 וחצי או 16 שנים. ישנם גם יוצאי דופן, גיל מאוחר יותר או צעיר יותר, אך גילאים אלה שהוזכרו מהווים מסגרת להערכה כללית. הגדרה מדויקת יותר בבנות מתייחסת לגיל הופעת המחזור החודשי, כאשר שנתיים לאחר הופעת המחזור החודשי מסתבר כי הצמיחה השארית של השלד איננה רבה והספורטאית נמצאת כבר מעבר ל"צמיחת השיא" של השלד.

מדוע חשוב להתייחס לצמיחה השארית של השלד בעת התייחסות לפציעות ספורט?

אזורי סחוסי הצמיחה של השלד הם מקומות פגיעים יחסית להופעת פציעות ספורט כגון דלקות עקשניות, וכן שברי תלישה של גידים או שברים אחרים המתרחשים דרך אזור סחוס הצמיחה באירועים חבלתיים. בנוסף, אזור זה רגיש לפגיעה בו כאשר מתבצעת התערבות ניתוחית ויש להימנע מפגיעה כזו העלולה להוביל לעיוות בצמיחת השלד אם לא ננקטו אמצעי זהירות חשובים.

אילו מאפיינים נוספים ייחודיים לילדים ספורטאים, פרט לצמיחת השלד ואזורי סחוסי הצמיחה?

מספר תכונות נוספות בילדים אשר להן השלכות על פציעות ספורט והטיפול בהן כולל:

  • גמישות-יתר אופיינית לילדים יותר מאשר למבוגרים. תכונה זו עלולה לעיתים להגביר את הסיכון לפציעות כגון פריקות במפרקים בקלות-יתר (פריקות פיקה, פריקות מפרק ירך, ועוד).
  • קושי להקפיד על הפחתת עומסי פעילות והקפדה על כללי שיקום אשר עלול להוביל לקשיים בהחלמה מיטבית במידה ובוצע ניתוח המחייב הקפדה על כללי שיקום, או כאשר מבוצע טיפול לא-ניתוחי.
  • אספקת דם ייחודית ועשירה לאזורים מסוימים בסמוך למפרקים ובתוכם, אשר מגבירה את פוטנציאל הריפוי של רקמות (למשך קרע במניסקוס), אך גם עלולה גם להגביר את הסיכון להעברת זיהומים בזרם הדם אל המפרקים.

פציעות ספורט אופייניות לילדים

מחלת אוסגוד-שלאטר (Osgood-Schlatter Disease)

מדובר בפציעת ספורט שכיחה המופיעה בצעירים בעשור השני לחיים, ובעיקר אלה העוסקים בספורט אינטנסיבי הכולל בעיקר ניתורים רבים, כגון כדורסל או קפיצות באתלטיקה. במקרה זה עומס חוזר ונשנה לאורך מספר חודשים ושנים יוצר דלקת וכאב ניכר באזור המאחז של גיד הפיקה בעצם השוק (ממש מתחת לברך). הכאב מופיע בעיקר בעת עיסוק בספורט והוא נוטה לשכוח בעת מנוחה. אמנם במרבית המקרים לא מדובר במצב מסוכן, והסיכוי לפציעה חמורה שתחייב ניתוח הוא נמוך ביותר, אך עם זאת הכאב הנוצר מוביל לקושי לעסוק בפעילות ספורט אינטנסיבית מאוד. הטיפול יכלול מנוחה יחסית בעומס הפעילות, ולעיתים התקנה של חבישה מיוחדת בקדמת הברך. בדרך כלל יהיה צורך בסבלנות רבה כיוון שהתהליך יכול להימשך חודשים רבים עד שמופיעה הקלה והצמיחה מתקרבת לסיום.

פריקה של פיקת הברך

מצב זה אופייני שיתרחש בדרך כלל בנערים ונערות בעשור השני לחיים. פריקה של פיקת הברך יכולה להופיע בעת תנועה סיבובית מהירה בספורט בזמן הנחיתה, אבל גם בפעילויות כגון ריקוד, או סתם מעידה בפעילות יומית. בדרך כלל הפריקה בנערות תופיע על רקע גמישות-יתר, ולעיתים היא מופיעה על רקע מבנה ייחודי של מפרק הפיקה בקדמת הברך. כאשר יש פריקה של פיקת הברך יש תחושה של "התפרקות" של הברך, והדבר ילווה בעיוות צורה בקדמת הברך. לאחר מכן הפיקה יכולה "לקפוץ" חזרה למקומה הטבעי בקדמת הברך או להישאר בצד הברך עם עיוות צורה ניכר. נפיחות מלווה כמעט תמיד. יש לפנות לחדר מיון לאחר אירוע כזה. בחלק גדול של המקרים הטיפול יכלול חבישה ומנוחה למשך מספר שבועות. בחלק מצומצם של המקרים יהיה צורך בהתערבות ניתוחית. כאשר יש פריקות חוזרות של הפיקה, כלומר – אירוע פריקה של הפיקה כל כמה שבועות, יש מקום לשקול ניתוח אשר מטרתו לייצב את הפיקה ולמנוע ממנה לפרוק שוב.

פגיעות סחוס בילדים

אחת מפגיעות הסחוס הייחודיות לילדים היא היפרדות של אזור סחוס עם עצם בתוך מפרקים, ובעיקר במפרק הברך (יכול להופיע גם במפרקים אחרים, קרסול, מרפק ועוד). מצב זה נקרא Osteochondritis Dissecans או בקיצור OCD. היפרדות הסחוס מופיעה לעיתים ללא חבלה ולעיתים בעקבות חבלה, אם כי הפגיעה אופיינית יותר לעוסקים בספורט והיא כנראה קשורה בחלק ניכר מהמקרים לפעילות ספורט אינטנסיבית. ישנן דרגות חומרה שונות בהתאם לגודל הפגיעה בסחוס, למידת חדירת הפגיעה לעומק הסחוס, ולמידת ההפרדה של הסחוס (הפרדה חלקית או מלאה). הביטוי של פגיעה זו יהיה נפיחות במפרק, לעיתים רעש ונקישות חוזרות, כאב בדרגה כזו או אחרת, ולעיתים אף תחושה של נעילת התנועה במפרק. בחלק מהמקרים יהיה צורך לבצע התערבות ניתוחים שמטרתה תהיה לוודא החלמה של הסחוס המופרד בחזרה למקומו הטבעי בעזרת טכניקות שונות כמו קידוחים זעירים או שימוש בברגים זעירים נספגים. בחלק של המקרים יהיה צורך אף בהוצאת הסחוס המופרד. הניתוחים יתבצעו בדרך כלל בטכניקה ארתרוסקופית.

קרע מניסקוס בילדים

בילדים, כמו בבוגרים, יתכנו פגיעות במניסקוסים בעקבות פעילות ספורט, בעיקר פעילות כזו הכוללת שינויי כיוון מהירים ונחיתה לא זהירה עם סיבוב בברך. קרע במניסקוס יתבטא בכאב עז, לעיתים תחושה של קרע ונקישה, ונפיחות תוך שעות ספורות.

בילדים אמנם יש כמה מאפיינים ייחודיים המבדילים אותם מאנשים מבוגרים יותר:

  • אספקת הדם למניסקוס עשירה יותר. לכן פוטנציאל ההחלמה של קרע במניסקוס הוא רב יותר עם ניתוח או ללא ניתוח.
  • יש שכיחות גבוהה יותר של אבחנת "מניסקוס דיסקואידי" אשר הוא מניסקוס גדול מהרגיל וצורתו דמוית "צלחת דיסק" (ומכאן שמו). לעיתים מניסקוס זה עלול להיקרע ולגרום לסימפטומים של כאב והגבלת פעילות ספורט. במקרים אלה יהיה צורך לשקול הסרה של הקרע או תפירת המניסקוס.
  • מכיוון שהנפגע הוא צעיר מאוד ופעיל מאוד, והסבירות שילד יוכל להפחית פעילות בעזרת משמעת בלבד הוא נמוך מטבע היותו פעיל מאוד, יש חשיבות רבה מאוד למניסקוסים בהגנה על סחוס המפרק. על כן יש לעשות מאמץ רב לשמר את המניסקוסים ולתפור קרעים בניתוח. במקרים נדירים, אם הפגיעה תוביל לכריתה מלאה של מניסקוס בנער צעיר, יהיה צורך לשקול השתלת מניסקוס על מנת לשפר את סיכויי שימור סחוס המפרק לאורך שנים.

קרע רצועה צולבת קדמית בילדים

הרצועה הצולבת הקדמית תורמת ליציבות הברך, בעיקר בשינויי כיוון חדים, בלימה, וכדומה. קרע של הרצועה הצולבת הקדמית יכול להתרחש בילדים בדומה לקרע המתרחש בבוגרים והוא יתבטא בנפיחות מהירה בברך בעקבות חבלה בפעילות ספורט.

ואולם יש לו כמה מאפיינים ייחודיים לילדים:

  • לעיתים הקרע מתבטא בתלישה של אזור המאחז של הרצועה הצולבת בעצם השוק בתוך מפרק הברך, אשר מתרחש למעשה דרך סחוס צמיחה. במצב זה יהיה רצוי לבצע תוך כשבוע ניתוח להחזרת אזור המאחז בברך למקומו וקיבוע שלו בעזרת תפרים זעירים על מנת לתקן את קרע הרצועה. קרע מסוג זה אשר בו נתלש אזור העצם בו נאחזת הרצועה נדיר מאוד בבוגרים.
  • לעיתים הקרע של הרצועה הצולבת הקדמית יתרחש באמצע הרצועה. במקרה זה יהיה רצוי לבצע ניתוח שחזור רצועה צולבת קדמית תוך מספר שבועות עד מספר חודשים. ואולם, בשונה מניתוח שחזור רצועה צולבת קדמית המתבצע בבוגרים, בניתוח בילדים יהיה צורך להקפיד להימנע מפגיעה בסחוס הצמיחה בעצמות הירך והשוק על מנת למנוע עיוות בצמיחת השלד.
  • תהליך השיקום יצריך מעקב קפדני ייחודי מטבע הדברים כיוון שלילדים קשה יותר להקפיד על משמעת של הפחתת עומס פעילות לאורך חודשים רבים תוך תהליך החלמה לאחר ניתוח, לפני שהרצועה הצולבת המשוחזרת השלימה את ההחלמה. הדבר יצריך שיתוף פעולה ייחודי בין המנתח, הילד המנותח, ההורה, והפיזיותרפיסט המשקם, כמו גם המאמן הספציפי בספורט בו הילד הספורטאי עוסק.
  • הסיכון לקרע חוזר לאחר ניתוח שחזור רצועה צולבת בילדים גבוה מזה אשר בבוגרים והדבר יצריך גם כן התייחסות ייחודית של הרופא המטפל וכל הצוות המעורב בטיפול

שברים דרך לוחיות הצמיחה

בחלק מתאונות ופציעות הספורט, לוחיות הצמיחה (סחוסי הצמיחה) עלולות להיפגע. שברים העוברים בלוחיות הצמיחה, ובעיקר אלה המערבים את המפרק, יידרשו לתיקון ניתוחי בחלק ניכר מהמקרים כאשר נצפית תזוזה משמעותית באזור השבר. הניתוח מיועד להחזיר את העמדה האנטומית התקינה באזור השבר ולהקטין סיכון של עיוות צמיחה ופגיעה במפרק בעתיד כתוצאה מחלוקת עומס לא פיזיולוגית באזורי הסחוס השונים.